הפטר

הפטר בהליך פשיטת רגל: מי זכאי לוויתור על חובותיו לנושים?

אדם שמגיע למצב של פשיטת רגל, עובר הליך ארוך ומורכב במטרה לקבל צו הפטר, המביא למחיקה מוחלטת של כל החובות. מתי פושט רגל יכול לקבל הפטר, ובאילו תנאים?

צו הפטר הוא המטרה הסופית של מי שנקלע לחובות כבדים ונמצא בהליך פשיטת רגל. עם קבלת הפטר, כל החובות וההגבלות שנותרו לחייב – נמחקים. בית המשפט מעניק את צו ההפטר רק לאחר שהחייב מוכיח לבית המשפט ששילם לנושים ככל יכולתו, הגיע למיצוי של הליכי פשיטת הרגל ולא נותרו לו אפשרויות נוספות לשלם את חובו. בעקבות תיקון לחוק משנת 1996, כיום ניתן לקבל הפטר גם לאחר פירעון של פחות משליש מסך החוב.

לאחר הכרזה על אדם כפושט רגל, הוא יכול להגיש בקשה לקבלת הפטר בכל שלב. בית המשפט יקבע מועד לדיון בבקשה זו, ויודיע על המועד שנקבע לאדם שפשט רגל ולכל מי שהגיש נגדו תביעת חוב, או ידוע כנושה לפי דו"ח החובות של החייב. נושה המעוניין להתנגד לבקשה לצו הפטר – יכול להגיש בקשה לבית המשפט.

כיום, לאחר כניסת הרפורמה, נהוג לקיים דיון 18 חודשים לאחר קבלת צו הכינוס ושם נקבע האם החייב מקבל הפטר חלוט או הפטר מותנה.

שלושת סוגי הפטר: הפטר מותנה, הפטר חלקי והפטר חלוט

הפטר חלוט הוא זה שאליו שואפים כל החייבים בהליך פשיטת רגל, מכיוון שהוא מעניק פטור מלא מכל החובות, בכפוף לחוק. חייב שמקבל הפטר חלוט יכול לפתוח דף חדש בחייו, ללא חובות.

הפטר מותנה הוא מעין מצב ביניים, בו בית המשפט קובע כי החייב יקבל הפטר חלוט רק לאחר שהליך פשיטת הרגל יושלם ושהמנהל המיוחד ייתן חוות דעת בעניין. לרוב, ההפטר המותנה דורש להוכיח תום לב מצדו של פושט הרגל (כלומר – שההליך מתבצע מחוסר ברירה אמיתית ולא מתוך כוונה זדונית להתחמק מתשלום חובות), ועמידה בתשלומים שנקבעו לו בתוכנית הפירעון על ידי המנהל המיוחד.

ההפטר החלקי הוא נדיר למדי, מכיוון שהוא ניתן במקרים בהם בית המשפט החליט כי החייב נהג בתום לב רק בנוגע לחלק מחובותיו, ולא באופן עקבי לגבי כולם. במצב כזה, בית המשפט מעניק הפטר רק לחובות בהם נמצא כי החייב נהג בתום לב, ולא לחובות האחרים. בדרך כלל בית המשפט לא ייתן הפטר כזה, מכיוון שבמקרה בו מתעוררת בעיה של חוסר תום לב מצד פושט הרגל – גם אם הוא חלקי – הנטייה היא לדחות לחלוטין את הבקשה להפטר.

משרד עו"ד איתי בר הוא משרד עו"ד המתמחה בפשיטות רגל ומספק יעוץ וליווי משפטי לחייבים לכל אורך ההליך.